החלטה בתיק בפ"מ 4447-01-13

לפניי בקשה לבטול פסילה מנהלית ולבטול הודעת איסור שימוש ברכב, שניתנו בגין נהיגה בשכרות מכח סירובו של הנהג להבדק.

טיעוני הצדדים

ב"כ המבקשים טען כי קיימים כשלים בחומר הראיות, המכרסמים בעוצמת הראיות לכאורה נגד הנהג, מבקש מס' 1. בנוסף, בטרם מעצרו של הנהג לא הוצע לו להיוועץ בעורך דין, ומשכך המעצר איננו חוקי. ביחס לרכב טען כי המבקש מס' 2, שהינו בעל הרכב, מילא אחר הוראות החוק ווידא כי קיים נהג תורן. לפיכך, בקש לבטל את שתי ההחלטות המנהליות.

ב"כ המשיבה טענה כי קיימות ראיות לכאורה שדי בהן כדי לבסס את התשתית הנדרשת בשלב זה. עבירת הנהיגה בשכרות מסכנת את הציבור סכנה של ממש. ותק הנהיגה של הנהג קצר יחסית. ביחס לרכב, הרי שבעליו לא עשה כל שניתן על מנת למנוע את העבירה. סתר את עצמו בחקירתו בשאלה אם בקש לראות את רשיונו של הנהג התורן ואם אכן הוצג לו כזה. משמדובר בנהגים צעירים קיימת חובה מוגברת. אין תצהירים של הנהג התורן הנטען ולא של הנהג בפועל. עוד הצהירה כי יוגש כתב אישום נגד הנהג ובקשה לדחות את הבקשות.

ראיות לכאורה

התשתית הראייתית בתיק זה נשענת על דוחות השוטרים, החל מהשוטר שעצר את הנהג לבדיקה, וכלה בשוטר שביצע את בדיקת הינשוף ועל מסמכים נוספים, ביניהם פלטי הבדיקות בינשוף.

להלן אתייחס לכשלים הראייתיים הנטענים ע"י ההגנה:

·        אליהו כדיר הינו השוטר שעצר את הנהג לבדיקה אקראית בשבת בשעה 07.06 בבוקר, כך רשם ע"ג דוח הפעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות סעיף 1. ג., כך רשם במזכרו הנספח לדוח בחלקו העליון באותיו קידוש לבנה, ובסיפא של אותו מזכר באותיות קטנות ובעיקר בספרות קטנות, כך שניתן לטעות ולחשוב כי נרשם 07.00, כפי שטען הסניגור, במקום 07.06.

אינני רואה בכך כשל ראייתי.

·        עוד נטען כי הנהג הועבר לשוטר אושרי תורג'מן לצורך ביצוע בדיקת מאפיינים, אך לא ברור למי העביר השוטר אושרי תורג'מן את הנהג לצורך בדיקת הינשוף. מחומר החקירה עולה באופן ברור וחד משמעי כי אושרי תורג'מן ביצע את בדיקת המאפיינים כמו גם את בדיקת הינשוף, ומכאן שלא העבירו לאיש.

גם כאן אינני רואה כשל ראייתי.

·        ב"כ המבקשים ציין כי מסעיף 9 לדוח הפעולה עולה כי השוטר אושרי תורג'מן העביר את הנהג לצורך נטילת הדגימה בשעה 07.57, כאשר בדיקת הינשוף נערכה בשעה 07.23, ואין בחומר הסבר לכך. מעיון בסעיף הרלוונטי עולה כי הרובריקות המיועדות לרישום העברת נהג לצורך נטילת הדגימה כלל לא מולאו. מן הסתם הסיבה היא כי אותו שוטר ביצע, כאמור לעיל, את בדיקת המאפיינים ואת בדיקת הינשוף. השעה המצויינת בתחתית העמוד, 07.57, לצד שמו וחתימתו של השוטר אושרי תורג'מן, מציינת את שעת סיום רישום הדוח. סביר לחלוטין שהדוח נחתם לאחר ביצוע בדיקת הינשוף, משום שסעיף 9 שכותרתו הינה "פעולות נלוות", כשמו כן הוא, מתייחס לפעולות נוספות שנלוו לדוח, ביניהן רישום בדבר עיכוב נהג או מעצרו וכן מידע ביחס לשימוש בכח במהלך האירוע כולו.

גם בנושא זה אינני מוצאת כשל ראייתי.

·        עוד טען הסניגור ביחד לסעיף 9 כי דוח הפעולה אמור להיות ממולא לפני השימוע, והאמור בסעיף מוכיח את ההיפך.

הדוח כולו, למעט סעיף 9, אכן אמור להיות ממולא בטרם השימוע, אך כאמור לעיל, סעיף 9 מתייחס לפעולות נלוות, את חלקן, עפ"י אופיין, מתבקש למלא בתום האירוע. אין בכך כל כשל ראייתי.

·        בסעיף 8 לדוח הפעולה, סומנה הרובריקה המתאימה לענייננו ביחס להסברים שניתנו לנהג, וכן רובריקה נוספת המתייחסת לנהגים שמסרבים למסור דגימת דם או שתן. אמנם יש לצפות כי שוטר יסביר, ועל כן יסמן, רק את הסעיף המתייחס להסבר הרלוונטי לענין דנן. בענייננו, סימן השוטר כי הסביר לנהג הסבר נוסף, שאכן בדיעבד איננו רלוונטי, אך לא מן הנמנע שהשוטר אכן הסביר זאת לנהג. לכאורה, כך נעשה.

רישום כזה מעורר תהיות, שיתבררו, מן הסתם, בהליך העיקרי, אך איננו מהווה כשל ראייתי משמעותי.

·        טענה נוספת נגעה לרישום שמותיהם של המשתתפים בעיכוב הנהג, לגרסת ההגנה השתתף שוטר נוסף ששמו יוסי טרזין שכתב מזכר בענין.

בחומר החקירה שהועבר לעיוני אין כל מזכר שנערך ע"י שוטר בשם זה, ולא מצאתי את שמו מוזכר במקום כלשהו בחומר החקירה.